כולם מדברים על ״גירושי קורונה״ הנפוצים לאחר משבר הקורונה. לזוגות רבים הסגר, חוסר הודאות, המתח, החרדה, הקונפליקטים, העיסוק התמידי עם הילדים, הריבים, החוסר בתעסוקה, הלחץ כלכלי ועוד – הובילו להחלטה לפרק את החבילה.
אולם ברצוני להציע זוית ראייה אחרת: תקופה זו היא ברכה סמויה לזוגות. מדוע?
משבר הקורונה חוסם לנו פתחי בריחה שיכולים לעזור לנו להעמיק את הזוגיות שלנו.
זוגיות היא כמו כבשן, בו אנו גדלים, נופלים, נבנים, נוזלים, מתים ונולדים מחדש. קשר זוגי ארוך טווח הוא ״מנגנון שמגדל אנשים״ כפי שאומר דוד שנרש, מטפל זוגי ומיני. לאלה מאיתנו שמעיזים להתמסר לכבשן, זוגיות היא מקום לגדילה אישית וזוגית. כל קשר אנושי הוא ״מרושל״, ומתחים ושסעים בין בני זוג הן בלתי נמנעים. כל זוגיות היא מאתגרת בהגדרה. הגדיל לומר חוקר הזוגיות גו׳ן גוטמן אומר ש-70%מהבעיות של כל זוג לא פתיחות וילוו אותם לאורך כל הקשר. קראו עוד על מושג הכבשן במאמר אחר בבלוג כאן.
אולם רוב הזוגות במקום להתסכל ולהתמודד ישירות עם הבעיות שלהם, מעדיפים לברוח ונמנעים מהם. הם פותחים המון ״פתחי בריחה״ שיעזרו להם למסך ולא לראות את הקשיים שלהם דרך עיסוק מוגבר בילדים, שעות ארוכות בעבודה, שעות רבות מחוץ לבית (או באזורים נפרדים בבית), מעגלי חברים נפרדים כמו גם תחביבים נפרדים. כך זוגות יכולים להשאר יחד שנים, מבלי להתמודד עם אותם פערים שליוו אותם מהיום הראשון.
זאת אחת הסיבות שאנו עדים לתופעה של גירושין ״מאוחרים״ (לקראת סוף שנות ה50של בני/בנות הזוג) כשאחרון הילדים עוזב את הבית, ו״הריפוד״ הזוגי מפני הבעיות שלהם נעלם. כשהקן תרוקן, הזוג נאלץ סוף סוף להפגש אחת עם השני ורואה את הפערים הכואבים ביניהם. לחלק הזוגות בשלב הזה כבר אין את הכוח או המוטיבציה לעשות את השינוי והם בוחרים להפרד.
משבר הקורונה חסם ועדיין חוסם לזוגות רבים פתחי הבריחה: עבודה מהבית, אין אפשרות להימנע מפערי הגישה ההורית, פחות יציאות בערב עם החברים/חברות, ויותר שעות בבית ביחד.
כל מה שיש זה את שניכם. כל יום. כל היום. אנחנו כל הזמן רואים את הטוב, הרע והמכוער.
אז מה אפשר לעשות? לחסום לעצמנו את פתחי הבריחה ולפתוח במקומם פתחי פריחה לתוך הכבשן.
עכשיו זה הזמן לדבר על התחושות שלכם לגבי מגע, מיניות ופירגון. זו ההדמנות לשתף איך אתם/ן מרגישים לגבי הקשר שלכם עם הילדים, שיתוף הפעולה ההורי, חלוקת הכח והכסף בקשר, מעורבות של המשפחה המורחבת ועוד.
זו ההזדמנות סוף סוף לשים על השולחן את המירמור הסמוי שנאגר כלפי בן הזוג שלכן, ועל הפנקסנות שמצטברת.
אני מניח שחלקכם/ן מפחד לפתוח נושאים אלה מחשש שזה אולי ״יפרק את החבילה״ אולם החדשות הטובות הן שבן/בת הזוג שלכם/ן כבר מודע/ת היטב לנושאים האלה (ברמה זו או אחרת).
מה יעזור לכם להכנס בבטחון מהכבשן ולצאת מחוזקים כזוג?
1. משחקיות.משחקיות היא חומר הסיכה של החיים. משחקיות היא לא לקחת את עצמכם או את החיים ברצינות מידי. זו אוירה שבה אפשר להתנסות, להחשף, ולטעות. זהומרחב פוטנציאלי לגדילה, מפגש וחיבור אינטימי.
2. לקיחת בעלות מלאה על הצל שלכם/ן. לפני שאתם/ן פונים ומאשימים את האחר, קחו רגע והתעמתו עם עצמכם/ן. קחו אחריות מלאה והודו בפניהם/ן על הזלזול, ההתעלמות, התוקפנות, הבוז, הפינקסנות וכל שאר ההתנהגויות שאתם לרוב מכחישים בזוגיות שלכם.
3.. תנו לדברים לנחות. כשתשמעו משוב מבן/בת הזוג שלכם, תנו לזה להכנס. השארו פתוחים, ותנו למילים שלהם לחלחל לכם בגוף. ייתכן ויש צדק בדבריהם/ן ולכן לפני שאתם הודפים או מתגוננים, תנו למשוב הזה ״לנחות״. ייתכן מאוד ותגלו נקודה עיוורת שתעזור לכם לגדול ולהתפתח.
4.דברו באופן ישיר וברור.אחרי שלקחתם אחריות מלאה, ונתתם לדברי השני להכנס, זה הזמן לתקשר בצורה ישירה, בלי הכללות, מסרים כפולים, ציניות או עמימות. מומלץ להמנע מציניות ולהעיז לדבר בצורה יותר כנה.
ייתכן ועדיין תצטרכו עזרה חיצונית בכדי לחסום את פתחי הבריחה בצורה מיטיבית. במקרים כאלה מומלץ לפנות למטפל/ת זוגי מוסמך/ת שיעזור לכם לפרוח בתוך הכבשן.
אל תצטרפו לסטטיסטיקה של ״גירושי קורונה״ - קחו את ההזדמנות לנצל את פתחי הפריחה החדשים שנפתחו לכם!